שאלות ותשובות

כשמישהו אומר "תורה", הוא יכול להתכוון לכמה דברים, וכדאי להכיר אותם.

המשמעות הראשונה, המצומצמת: חמשת חומשי תורה — בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. אלה הספרים שה' נתן למשה רבנו, והם כתובים בספר התורה שנמצא בארון הקודש בכל בית כנסת. בהם מסופר על בריאת העולם, על האבות, על יציאת מצרים ומתן תורה, ובהם נמצאות 613 המצוות.

המשמעות השנייה, הרחבה: כל הלימוד היהודי. כשאומרים על מישהו שהוא "לומד תורה", הוא יכול ללמוד גמרא, הלכה או ספר מוסר. גם אלה "תורה", כי הם מבארים ומפתחים את מה שניתן בסיני.

המילה עצמה באה מהשורש "ירה" — כמו "הוראה", "מורה". התורה היא הדרכה: היא מורה את הדרך. בספר משלי נאמר: "כי נר מצוה ותורה אור" — התורה היא כמו אור שמאפשר לראות לאן הולכים.

בפסוק שילדים לומדים ראשון נאמר: "תורה צוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב". התורה היא "מורשה" — ירושה של כל יהודי. היא לא שייכת רק לרבנים או לחכמים, אלא לכל אחד מאיתנו, ואפשר להתחיל ללמוד אותה בכל גיל.

מקורות

• דברים·לג, ד
• משלי·ו, כג
• תלמוד בבלי סוכה·דף מב עמוד א

להמשך לימוד

• שיעורתורה שבכתב ותורה שבעל פה
• ציר הזמןמתן תורה בהר סיני
• שיעורתלמוד תורה כדרך חיים

לפי המסורת היהודית, התורה אינה ספר שאדם חיבר. במעמד הר סיני ה' התגלה לעם ישראל כולו, ובמשך ארבעים השנים במדבר מסר למשה את התורה, ומשה כתב אותה. הרמב"ם מונה זאת בין עיקרי האמונה: שכל התורה שבידינו ניתנה למשה מפי ה', ושמשה היה כמו סופר שכותב את מה שמכתיבים לו.

המשנה במסכת סנהדרין מונה בין הדברים החמורים את מי שאומר "אין תורה מן השמים". זהו יסוד: אם התורה היא דבר ה', יש לה סמכות ומשמעות שאינן תלויות בדעה של דור מסוים.

הגמרא במסכת בבא בתרא מביאה ויכוח מעניין: מי כתב את שמונת הפסוקים האחרונים בתורה, שמתארים את מות משה? יש אומרים שיהושע כתב אותם אחרי פטירתו, ויש אומרים שמשה כתב אותם בעצמו, בדמע, לפי מה שה' אמר לו.

כדאי לדעת שבעולם האקדמי המודרני יש חוקרים שמציעים תיאוריות אחרות על מקור התורה. היהדות לאורך הדורות הכירה שאלות רבות על הטקסט, והתמודדה איתן מתוך האמונה שהתורה כולה היא דבר ה'.

העדות העיקרית לכך, לפי הכוזרי, היא המסורת של עם שלם שעמד בסיני ומסר את החוויה מאב לבן, ברצף שלא נקטע.

מקורות

• פירוש המשניות לרמב"ם·הקדמה לפרק חלק (סנהדרין פרק י), העיקר השמיני
• משנה סנהדרין·י, א
• תלמוד בבלי בבא בתרא·דף טו עמוד א
• דברים·לא, ט
• כוזרי·מאמר ראשון

להמשך לימוד

• ציר הזמןמתן תורה בהר סיני
• שיעוריום 11 — מתן תורה
• מאמר13 עיקרי האמונה של הרמב"ם
• ציר הזמןמשה מוסר את 'משנה תורה' — ספר דברים

דמיינו ספר חוקים קצר מאוד, שבו כתוב "שמור על הסדר" — בלי להסביר מה זה סדר, מתי ואיך. כדי לקיים אותו, תצטרכו מישהו שיסביר. כך בערך היחס בין שני חלקי התורה.

תורה שבכתב היא הטקסט הכתוב: חמשת חומשי תורה, ובהרחבה כל ספרי התנ"ך. תורה שבעל פה היא הפירוש — הפרטים, ההסברים והכללים שמשה קיבל מה' בסיני ומסר ליהושע, יהושע לזקנים, וכך הלאה, מרב לתלמיד.

הגמרא במסכת ברכות לומדת זאת מהפסוק "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה": "התורה" — זו התורה שבכתב, "והמצוה" — זו התורה שבעל פה, הפירוש שלה. הרמב"ם פותח את ספרו "משנה תורה" ברשימת כל הדורות שמסרו את התורה שבעל פה, ממשה ועד חכמי התלמוד.

למה בעל פה? כי כך היא נשארה חיה, מוסברת על ידי מורה ולא רק נקראת. אבל אחרי חורבן בית המקדש השני והרדיפות, חכמים חששו שהיא תישכח, ולכן רבי יהודה הנשיא כתב את עיקריה במשנה, ואחריו נכתב התלמוד.

הגמרא מספרת על אדם שבא להלל וביקש להתגייר רק על התורה שבכתב. הלל לימד אותו את האותיות, ואחר כך הראה לו שגם כדי לקרוא אותיות צריך לסמוך על מסורת. כך הבין שהכתב והפה הם תורה אחת.

מקורות

• שמות·כד, יב
• תלמוד בבלי ברכות·דף ה עמוד א
• רמב"ם משנה תורה·הקדמה
• תלמוד בבלי שבת·דף לא עמוד א
• משנה אבות·א, א

להמשך לימוד

• מאמרתורה שבעל פה — השרשרת שלא נקטעה
• שיעורתורה שבכתב ותורה שבעל פה
• ציר הזמןרבי יהודה הנשיא חותם את המשנה
• שיעורהמשנה — הספר הראשון של התורה שבעל פה

מי שפותח חומש ומנסה לקיים מצוות רק לפי מה שכתוב בו, מגלה מהר מאוד שחסרים פרטים רבים.

כמה דוגמאות. על התפילין כתוב: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך". מה קושרים? מה זה "טוטפות"? באיזה צבע, איזו צורה, מה כתוב בפנים? הכול מגיע מהתורה שבעל פה — ובזכותה תפילין נראות אותו דבר בכל קהילה בעולם.

על שחיטה כתוב: "וזבחת מבקרך ומצאנך… כאשר צויתיך". "כאשר צויתיך" — אבל הציווי לא מפורט בכתוב. חכמים למדו מכאן שה' מסר למשה את דיני השחיטה בעל פה.

על שבת כתוב "לא תעשה כל מלאכה". מה נחשב "מלאכה"? לא כתוב. התורה שבעל פה מלמדת שיש ל"ט (39) סוגי מלאכה, שנלמדים ממלאכות בניית המשכן.

בנוסף, יש פסוקים שאם קוראים אותם כפשוטם בלבד, יוצאת הבנה לא נכונה. "עין תחת עין", לדוגמה — לפי התורה שבעל פה פירושו תשלום ממון על הנזק, ולא פגיעה בעין של המזיק.

לכן חכמי ישראל ראו בשתי התורות שלמות אחת. הכתוב הוא השלד, ובעל פה הוא החיים שבו. בלי הפירוש, הטקסט נשאר סגור.

מקורות

• דברים·ו, ח
• דברים·יב, כא
• שמות·כ, ט–י
• משנה שבת·ז, ב
• תלמוד בבלי בבא קמא·דף פד עמוד א

להמשך לימוד

• מאמרתורה שבעל פה — השרשרת שלא נקטעה
• שיעורתורה שבכתב ותורה שבעל פה
• מאמרתפילין — הסבר מלא
• שיעורל"ט מלאכות — המפה

המילה "תנ"ך" נשמעת כמו שם, אבל היא בעצם ראשי תיבות: ת' — תורה, נ' — נביאים, כ' — כתובים.

החלק הראשון, תורה, הוא חמשת חומשי משה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. זה החלק המקודש ביותר, והוא נכתב בספר תורה ונקרא בבית הכנסת.

החלק השני, נביאים, כולל את ספרי ההיסטוריה של עם ישראל בארצו — יהושע, שופטים, שמואל ומלכים — ואת ספרי הנבואה: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר (שנים עשר נביאים קצרים, כמו יונה ומיכה, שנחשבים ספר אחד). בשבת ובחג קוראים בבית הכנסת קטע מהנביאים שנקרא "הפטרה".

החלק השלישי, כתובים, הוא אוסף מגוון: תהלים, משלי, איוב, חמש המגילות (שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר), דניאל, עזרא־נחמיה ודברי הימים.

בסך הכול, לפי החשבון המסורתי, יש בתנ"ך 24 ספרים. הגמרא במסכת בבא בתרא מונה את סדר הספרים ומספרת מי כתב כל אחד מהם.

התנ"ך מכונה גם "מקרא" — כי קוראים בו. זה הספר הנקרא ביותר בהיסטוריה, וביהדות הוא הבסיס לכל: כל הלכה, תפילה ומנהג נשענים בסופו של דבר על פסוק בתנ"ך.

מקורות

• תלמוד בבלי בבא בתרא·דף יד עמוד ב – דף טו עמוד א

להמשך לימוד

• שיעורתורה שבכתב ותורה שבעל פה
• שיעורתהילים בכל יום
• ציר הזמןאנשי כנסת הגדולה

במשך מאות שנים, התורה שבעל פה עברה מרב לתלמיד בלי להיכתב. אחרי חורבן בית המקדש השני והמרד הכושל נגד רומא, היהודים התפזרו, הישיבות נפגעו, וחכמים חששו שהמסורת תאבד.

רבי יהודה הנשיא, שכונה פשוט "רבי", היה מנהיג העם בארץ ישראל בסוף המאה השנייה ותחילת המאה השלישית לספירה. הוא אסף את המסורות של החכמים שקדמו לו — החכמים שנקראים "תנאים" — וסידר אותן בספר אחד: המשנה.

המשנה מחולקת לשישה "סדרים", ומכאן הכינוי ש"ס — ראשי תיבות של "שישה סדרים". הסדרים הם: זרעים (ברכות וחקלאות), מועד (שבת וחגים), נשים (נישואין ומשפחה), נזיקין (משפט וממון), קדשים (בית המקדש וכשרות) וטהרות (טומאה וטהרה). כל סדר מחולק ל"מסכתות", וכל מסכת ל"פרקים" ול"משניות".

המשנה כתובה בעברית בהירה ותמציתית, ולעיתים קרובות היא מביאה מחלוקות בין חכמים — כי גם דעה שלא נפסקה כהלכה ראויה להישמר וללמוד ממנה.

המשנה היא הבסיס לכל מה שבא אחריה: התלמוד כולו בנוי כפירוש ודיון על דבריה, וגם ספרי ההלכה המאוחרים, כמו משנה תורה לרמב"ם והשולחן ערוך, נשענים עליה. רבים נוהגים ללמוד משניות לעילוי נשמת נפטרים, כי האותיות של המילה "משנה" הן גם האותיות של המילה "נשמה".

דרך נהדרת להתחיל ללמוד היא פרקי אבות — מסכת במשנה שעוסקת כולה במידות טובות ובחכמת חיים.

מקורות

• רמב"ם משנה תורה·הקדמה
• אגרת רב שרירא גאון·על סדר חיבור המשנה והתלמוד
• משנה עדויות·א, ה
• משנה אבות·א, א

להמשך לימוד

• שיעורהמשנה — הספר הראשון של התורה שבעל פה
• ציר הזמןרבי יהודה הנשיא חותם את המשנה
• שיעורפרקי אבות
• מאמרתורה שבעל פה — השרשרת שלא נקטעה

אחרי שהמשנה נכתבה, החכמים לא הפסיקו ללמוד. בדורות שאחריה, החכמים שנקראים "אמוראים" ישבו בישיבות בארץ ישראל ובבבל (עיראק של היום) ולמדו כל משנה לעומק: מה המקור שלה בתורה, למה נאמרה כך, ומה דינו של מקרה שלא מופיע בה.

הדיונים האלה נאספו בשני ספרים גדולים. התלמוד הירושלמי סודר בארץ ישראל ונחתם בסביבות המאה הרביעית לספירה. התלמוד הבבלי נחתם בבבל בסביבות שנת 500 לספירה. הגמרא עצמה אומרת: "רבינא ורב אשי סוף הוראה" — הם היו החכמים שחתמו את התלמוד הבבלי. התלמוד הבבלי הפך למקור המרכזי של ההלכה.

המילה "גמרא" בארמית פירושה "לימוד", והיא שם נוסף לתלמוד. רוב הגמרא כתובה בארמית, השפה המדוברת באותה תקופה.

דף גמרא מודפס נראה ייחודי: באמצע הטקסט של המשנה והגמרא, בצד אחד פירוש רש"י שמסביר מילה במילה, ובצד השני "תוספות" — דיונים של חכמים מאוחרים יותר. דף גמרא הוא כמו שיחה בין דורות.

התלמוד מכיל לא רק הלכה, אלא גם "אגדה" — סיפורים, משלים ותובנות על החיים. כיום אלפים לומדים "דף יומי" — דף אחד בכל יום, ומסיימים את התלמוד הבבלי כולו בכשבע שנים וחצי.

מקורות

• תלמוד בבלי בבא מציעא·דף פו עמוד א
• רמב"ם משנה תורה·הקדמה
• אגרת רב שרירא גאון·על סדר חיבור המשנה והתלמוד

להמשך לימוד

• שיעורדף גמרא ראשון
• ציר הזמןרב אשי ורבינא חותמים את התלמוד הבבלי
• ציר הזמןהתלמוד הירושלמי נחתם
• ציר הזמןרש"י — המורה של כל עם ישראל

בכל בית כנסת יש ארון קודש, ובתוכו ספרי תורה — מגילות גדולות שמגוללים על שני עמודי עץ. כל ספר תורה כולל את כל חמשת החומשים, יותר מ־300,000 אותיות.

התורה מצווה בסוף ספר דברים: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת", וחכמים למדו מכאן שיש מצווה על כל יהודי לכתוב לעצמו ספר תורה. הרמב"ם והשולחן ערוך מביאים את המצווה הזאת להלכה, ומי שאינו יכול לכתוב בעצמו יכול לשכור סופר או להשתתף בכתיבה.

למה ביד? ההלכה קובעת שספר תורה חייב להיות כתוב בדיו על קלף, בידי אדם, בכוונה לשם קדושת ספר התורה. סופר סת"ם (סופר שכותב ספרי תורה, תפילין ומזוזות) לומד את ההלכות לפרטיהן: צורת כל אות, הרווחים בין המילים והפרשיות, ועוד. כתיבת ספר שלם לוקחת חודשים רבים.

הדיוק עצום. הגמרא במסכת מנחות קובעת שכל אות צריכה להיות מוקפת קלף מכל ארבעת צדדיה. הרמב"ם מונה דברים רבים שפוסלים ספר תורה — ובהם חסרון של אות אחת או אות מיותרת. בזכות הקפדה זו, ספרי התורה בכל קהילות ישראל בעולם כמעט זהים.

ספר תורה הוא החפץ הקדוש ביותר ביהדות. עומדים כשהוא עובר, מנשקים אותו, ואם חלילה הוא נופל — זה אירוע שמעורר צער גדול.

מקורות

• דברים·לא, יט
• תלמוד בבלי סנהדרין·דף כא עמוד ב
• רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה·פרק ז הלכה א
• רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה·פרק י הלכה א
• תלמוד בבלי מנחות·דף כט עמוד א
• שולחן ערוך יורה דעה·סימן ער סעיף א

להמשך לימוד

• מאמרבית הכנסת — מקדש מעט
• שיעורבית הכנסת
• ציר הזמןיאשיהו ומציאת ספר התורה

כמעט כל יהודי בעולם יודע איזו פרשה קוראים השבוע — וזה דבר מדהים כשחושבים עליו: עם שלם, בכל היבשות, קורא את אותו קטע תורה באותו שבוע.

התורה מחולקת ל־54 פרשות. בכל שבת בבוקר מוציאים את ספר התורה מארון הקודש וקוראים בו את הפרשה בקול, בניגון מיוחד ("טעמים"). כמה אנשים עולים לתורה, וכל אחד מברך לפני הקריאה ואחריה. בשנים שבהן יש פחות שבתות פנויות, מחברים לפעמים שתי פרשות יחד.

הגמרא במסכת בבא קמא מספרת שעזרא הסופר תיקן לקרוא בתורה גם בימי שני וחמישי, כדי שלא יעברו שלושה ימים בלי תורה. זה נפסק להלכה בשולחן ערוך. הגמרא במסכת מגילה מספרת שבבבל נהגו לסיים את התורה בשנה אחת, וזה המנהג של כל קהילות ישראל היום.

הסיום הוא בחג שמחת תורה: קוראים את סוף ספר דברים, ומיד מתחילים שוב מ"בראשית ברא אלוקים". התורה היא מעגל שאין לו סוף.

ההלכה ממליצה לכל אדם להכין את הפרשה בעצמו במהלך השבוע: לקרוא כל פסוק פעמיים ואת התרגום פעם אחת ("שניים מקרא ואחד תרגום"), ומי שמתקשה בתרגום יכול ללמוד פירוש רש"י. זו דרך נפלאה להתחבר לשבת שמגיעה.

מקורות

• תלמוד בבלי בבא קמא·דף פב עמוד א
• תלמוד בבלי מגילה·דף כט עמוד ב
• שולחן ערוך אורח חיים·סימן קלה סעיף א
• שולחן ערוך אורח חיים·סימן רפה סעיף א
• תלמוד בבלי ברכות·דף ח עמוד א

להמשך לימוד

• פרשהפרשת בראשית
• שיעורחומש עם רש"י
• שיעורסוכות ושמחת תורה
• ציר הזמןעזרא הסופר עולה לארץ

המילה "חומש" באה מ"חמישה" — ספר אחד מתוך חמשת חומשי התורה, או כרך שמכיל את כולם. בחומש מודפס יש בדרך כלל את פסוקי התורה באמצע, תרגום אונקלוס לארמית לצידם, ומתחת — פירושים. הפירוש החשוב והנלמד ביותר הוא פירוש רש"י.

רש"י הוא ראשי תיבות של רבי שלמה יצחקי. הוא נולד בעיר טרוייש שבצרפת בשנת ד'תת"ס (1040) ונפטר בשנת 1105. הוא כתב פירוש כמעט לכל התנ"ך ולרוב התלמוד הבבלי.

מה מיוחד בפירוש שלו? רש"י שואל את השאלות שקורא פשוט היה שואל: מה פירוש המילה הזאת? למה כתוב כך ולא אחרת? והוא עונה בקיצור, לפעמים במילים ספורות, תוך שימוש בדברי חכמים מהמדרש ומהגמרא. יש שאומרים שכל מילה בפירוש רש"י נבחרה בקפידה.

בזכות זה, רש"י הוא "המורה של כל עם ישראל": ילדים לומדים חומש עם רש"י בגן ובבית הספר, וגדולי התורה ממשיכים לעיין בו כל חייהם. מאות ספרים נכתבו רק כדי להסביר את פירושו.

השולחן ערוך כותב שמי שקורא את הפרשה בשבוע "שניים מקרא ואחד תרגום", ולומד במקום התרגום את פירוש רש"י — יצא ידי חובה. אם אתם מחפשים איפה להתחיל ללמוד תורה, חומש עם רש"י על פרשת השבוע הוא התחלה מצוינת.

מקורות

• שולחן ערוך אורח חיים·סימן רפה סעיף ב
• תלמוד בבלי ברכות·דף ח עמוד א

להמשך לימוד

• שיעורחומש עם רש"י
• ציר הזמןרש"י — המורה של כל עם ישראל
• שאלהמה זה "פרשת השבוע"?

עשרת הדיברות הם הרגע המכונן של עם ישראל. חמישים יום אחרי יציאת מצרים, עמד העם כולו למרגלות הר סיני, וה' דיבר אליהם. את הדברים האלה חקק ה' על שני "לוחות הברית".

הדיברות מופיעים בתורה פעמיים: בספר שמות, פרק כ, כשהתורה מספרת על המעמד עצמו; ובספר דברים, פרק ה, כשמשה חוזר על הדברים לפני מותו. יש ביניהם הבדלים קטנים — למשל, "זכור את יום השבת" בשמות ו"שמור את יום השבת" בדברים.

על הלוח הראשון נכתבו הדיברות שבין אדם לה': האמונה בה', האיסור על עבודה זרה, האיסור לשאת את שם ה' לשווא, השבת וכיבוד הורים. על הלוח השני — הדיברות שבין אדם לחברו: לא לרצוח, לא לנאוף, לא לגנוב, לא להעיד עדות שקר, ולא לחמוד את מה ששייך לאחר.

הדיבר הראשון אינו ציווי רגיל אלא הצהרה: "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". כל השאר נשען עליו.

למה דווקא עשרה? רש"י, בעקבות רבי סעדיה גאון, כותב שכל שש מאות ושלוש עשרה המצוות כלולות בעשרת הדיברות — הם כמו כותרות פרקים. הגמרא מספרת שבבית המקדש היו קוראים אותם בכל יום, אבל הפסיקו כדי שאנשים לא יחשבו שרק הם עיקר התורה. כל התורה כולה ניתנה בסיני.

מקורות

• שמות·כ, א–יד
• דברים·ה, ו–יח
• רש"י על התורה·שמות כד, יב
• תלמוד בבלי ברכות·דף יב עמוד א

להמשך לימוד

• ציר הזמןמתן תורה בהר סיני
• שיעוריום 11 — מתן תורה
• ציר הזמןהלוחות השניים ויום הכיפורים
• שיעוריום 12 — חטא העגל

המספר 613, שנקרא גם תרי"ג (ת=400, ר=200, י=10, ג=3), מופיע בגמרא במסכת מכות: "שש מאות ושלוש עשרה מצוות נאמרו לו למשה — שלוש מאות שישים וחמש לאוין כמניין ימות החמה, ומאתיים ארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם".

הרעיון יפה: כל יום בשנה מזכיר לנו להימנע מדבר רע, וכל איבר בגוף מוזמן לעשות טוב. המצוות מקיפות את כל האדם ואת כל הזמן.

התורה עצמה לא מונה את המצוות ברשימה, ולכן חכמים שונים עשו את הספירה בעצמם, ולא תמיד הגיעו לאותה רשימה. הרמב"ם כתב "ספר המצוות", ובו מנה כל מצווה עם הכללים שקבעו מה נחשב מצווה נפרדת. ספר החינוך, שנכתב בספרד, מסביר כל אחת מ־613 המצוות לפי סדר הפרשות, עם טעם ופרטים.

חשוב לדעת: לא כל המצוות חלות על כל אדם בכל זמן. יש מצוות שקשורות לבית המקדש ולקורבנות, שאי אפשר לקיים היום. יש מצוות שחלות רק בארץ ישראל, כמו תרומות ומעשרות. יש מצוות שחלות רק על כהנים, או רק במצבים מסוימים.

ומה עם כל ההלכות האחרות, כמו נטילת ידיים או הדלקת נרות חנוכה? אלה מצוות שתיקנו חכמים ("מדרבנן"), כדי לשמור ולחזק את מצוות התורה. גם להן יש תוקף מחייב, כי התורה ציוותה לשמוע לחכמי הדור.

מקורות

• תלמוד בבלי מכות·דף כג עמוד ב
• רמב"ם ספר המצוות·הקדמה ושורשים
• ספר החינוך·הקדמה
• דברים·יז, יא

להמשך לימוד

• שיעורמצוות — מה ולמה?
• מאמרלמה מצוות? על טעמי המצוות
• מאמרמה זו הלכה וכיצד היא נפסקת

המילה "הלכה" באה מהשורש "הלך": זו הדרך שבה הולכים. אם התורה היא העקרונות, ההלכה היא המפה המפורטת — איך מקיימים מצווה במצב מסוים.

אנשים מופתעים לגלות כמה מחלוקות יש ביהדות. הגמרא מלאה ויכוחים: בית שמאי ובית הלל, רב ושמואל, אביי ורבא. למה? כי התורה ניתנה לבני אדם, וההבנה שלה דורשת עיון. שני חכמים ישרים יכולים לקרוא אותו מקור ולהגיע למסקנות שונות.

הגמרא במסכת עירובין מספרת שבית שמאי ובית הלל התווכחו שלוש שנים, עד שיצאה בת קול ואמרה: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים, והלכה כבית הלל". שני הצדדים הם תורה, אבל למעשה צריך להכריע. בפרקי אבות נאמר ש"מחלוקת שהיא לשם שמים — סופה להתקיים".

איך מכריעים? התורה אומרת "על פי התורה אשר יורוך… תעשה" — לשמוע לחכמים שבכל דור. במשך הדורות נכתבו ספרי הלכה שסיכמו את ההכרעות. הגדול שבהם הוא השולחן ערוך של רבי יוסף קארו, שבני ספרד ועדות המזרח מקבלים את פסיקתו, ובדורנו הרב עובדיה יוסף פסק לאורו.

מנהג האשכנזים: הולכים בדרך כלל לפי הגהות הרמ"א על השולחן ערוך.

לכן, כשנתקלים במחלוקת — זה לא בלבול, זה עושר. ובשאלה מעשית — כדאי לשאול רב.

מקורות

• תלמוד בבלי עירובין·דף יג עמוד ב
• דברים·יז, יא
• משנה אבות·פרק ה
• רמב"ם הלכות ממרים·פרק א הלכות א–ב

להמשך לימוד

• מאמרמה זו הלכה וכיצד היא נפסקת
• שיעורהלכה ומנהג
• מאמרדרכו של מרן הרב עובדיה בפסיקה — להחזיר עטרה ליושנה
• שיעורמי היה הרב עובדיה יוסף, ומה זה "מרן"?

רבי יוסף קארו נולד בשנת 1488, כנראה בספרד או בפורטוגל, ומשפחתו גורשה עם גירוש ספרד. אחרי נדודים הוא הגיע לצפת, שהייתה אז מרכז תורה גדול, ושם כתב את ספריו.

קודם כתב ספר עצום בשם "בית יוסף", ובו אסף את כל הדעות בכל הלכה, מהגמרא ועד ימיו. בהקדמה לספר הוא מסביר את שיטתו: כשיש מחלוקת, הוא הולך אחרי שלושת "עמודי ההוראה" — הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש — ופוסק כרוב מהם.

אחר כך תמצת את המסקנות בספר קצר ומעשי: "שולחן ערוך" — שם שמרמז ששם הכול מוכן ומסודר, כמו שולחן ערוך לסעודה. הספר נחלק לארבעה חלקים: אורח חיים (תפילה, שבת וחגים), יורה דעה (כשרות, אבלות, צדקה ועוד), אבן העזר (נישואין ומשפחה) וחושן משפט (דיני ממונות).

קהילות ספרד ועדות המזרח קיבלו את פסקיו כמחייבים, וקראו לו "מרן" — מילה בארמית שפירושה "אדוננו". הרב עובדיה יוסף ראה בכך יסוד בפסיקתו: מי שמוצאו מקהילות אלה הולך אחרי פסקי מרן, גם כשיש חכמים אחרים שחולקים עליו.

לבני אשכנז: הרמ"א, רבי משה איסרליש מקרקוב, הוסיף על השולחן ערוך הגהות (הערות) עם מנהגי אשכנז, ובני אשכנז נוהגים לפיו.

עד היום, כמעט כל ספר הלכה מסודר לפי הסימנים של השולחן ערוך — הוא "המפה" של ההלכה.

מקורות

• בית יוסף·הקדמה לטור אורח חיים
• שולחן ערוך אורח חיים·הקדמת המחבר
• יביע אומר·שיטת ההוראה — לפסוק כמרן (חוזר בתשובות רבות)

להמשך לימוד

• מאמרהשולחן ערוך ומרן רבי יוסף קארו
• ציר הזמןהשולחן ערוך נדפס — "מרן" לכל ספרד ועדות המזרח
• שיעורשולחן ערוך — איך מוצאים הלכה
• מאמרדרכו של מרן הרב עובדיה בפסיקה — להחזיר עטרה ליושנה

אחד הסיפורים המעודדים ביותר במסורת הוא סיפורו של רבי עקיבא. לפי אבות דרבי נתן, הוא היה רועה צאן פשוט, שבגיל ארבעים עוד לא למד כלום. יום אחד ראה אבן שנחקקה ממים שטפטפו עליה שוב ושוב, ואמר לעצמו: אם מים רכים יכולים לחקוק באבן קשה, דברי תורה יכולים להיכנס גם ללב שלי. הוא התחיל ללמוד אלף־בית יחד עם בנו הקטן — והפך לאחד מגדולי החכמים בכל הדורות.

הרמב"ם פוסק בהלכות תלמוד תורה שכל יהודי חייב ללמוד תורה, "בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורים, בין בחור בין זקן גדול שתשש כוחו". ועד מתי? "עד יום מותו". אין גיל שבו "מאוחר מדי".

איך מתחילים? כמה עצות מעשיות:

• לקבוע זמן קבוע, אפילו קצר — עשר דקות ביום עדיפות על שעתיים פעם בחודש. בפרקי אבות נאמר "עשה תורתך קבע".

• לבחור נושא שמעניין ושימושי: פרשת השבוע עם רש"י, פרקי אבות, או הלכות יום־יומיות.

• למצוא שותף או מורה. ללמוד עם מישהו קל וכיף יותר.

• לא להתבייש לשאול שאלות בסיסיות. כולם התחילו פעם מאלף־בית.

באתר הזה יש מסלולי לימוד שנבנו בדיוק בשביל מי שמתחיל מאפס.

מקורות

• אבות דרבי נתן·פרק ו
• רמב"ם הלכות תלמוד תורה·פרק א הלכות ח, י
• משנה אבות·א, טו

להמשך לימוד

• שיעוראיך מתחילים?
• ציר הזמןרבי עקיבא: מרועה צאן לגדול הדור
• שיעורתלמוד תורה כדרך חיים
• שיעורפרקי אבות

השאלה הזאת עולה הרבה, וכדאי להכיר את התמונה ההלכתית.

המצווה "ושננתם לבניך" — ללמוד תורה ולהקדיש לה זמן קבוע כל החיים — מוטלת לפי ההלכה על גברים. הרמב"ם כותב בהלכות תלמוד תורה שאישה שלומדת תורה יש לה שכר, אבל אינו כשכר של מי שמצווה ועושה, כי היא לא מחויבת במצווה הזאת. השולחן ערוך ביורה דעה מביא את הדברים להלכה.

אבל יש צד חשוב נוסף: נשים מקיימות מצוות רבות — שבת, כשרות, תפילה, ברכות, הדלקת נרות, טהרת המשפחה ועוד. כדי לקיים אותן נכון, צריך לדעת את ההלכות. הרמ"א בשולחן ערוך מדגיש שנשים חייבות ללמוד את הדינים שנוגעים להן. בפועל, בית יהודי שומר מצוות נשען במידה רבה על הידע של האישה.

לאורך ההיסטוריה היו נשים בעלות ידע תורני רב. הגמרא מזכירה את ברוריה, אשתו של רבי מאיר, כאישה חכמה ובקיאה, ומביאה את דבריה. דבורה הנביאה שפטה את ישראל, וחולדה הנביאה ייעצה למלך יאשיהו.

בדורות האחרונים התפתחה רשת רחבה של מוסדות חינוך תורניים לבנות ולנשים, ושיעורי תורה לנשים נפוצים בכל הקהילות. מה בדיוק ללמוד ואיך — זו שאלה שכדאי לברר עם רב או מורה.

מקורות

• רמב"ם הלכות תלמוד תורה·פרק א הלכה יג
• שולחן ערוך יורה דעה·סימן רמו סעיף ו
• דברים·ו, ז
• שופטים·ד, ד
• מלכים ב·כב, יד
• תלמוד בבלי ברכות·דף י עמוד א

להמשך לימוד

• שיעורתלמוד תורה כדרך חיים
• ציר הזמןרבי מאיר — המאיר עיני חכמים
• הלכההאם נשים חייבות להתפלל?
• מאמרהבית היהודי — שלום בית וחינוך

מי שנכנס פעם לבית מדרש או לישיבה מופתע מהרעש: עשרות זוגות יושבים מול ספרים פתוחים, מדברים, מתווכחים, מנופפים בידיים. זה לא בלגן — זו שיטת לימוד.

הלימוד בזוג נקרא "חברותא" (מארמית: חברות). בפרקי אבות נאמר: "עשה לך רב, וקנה לך חבר". הגמרא במסכת ברכות אומרת: "אין התורה נקנית אלא בחבורה". ובמסכת תענית יש משל: כמו שעץ קטן מדליק את העץ הגדול, כך תלמיד צעיר מחדד את הגדול ממנו. כששני אנשים לומדים יחד, כל אחד רואה דברים שהשני פספס.

מה עם הוויכוחים? בגמרא, קושיה היא לא חוצפה, אלא דרך להגיע לאמת. החבר שואל "אבל למה?" ומכריח אותך לנסח, לבדוק ולהבין עד הסוף. בפרקי אבות מונים בין הדרכים שבהן נקנית התורה את "דקדוק חברים" ו"פלפול התלמידים".

ולמה בקול? חכמים לימדו שלימוד בפה ולא רק בעיניים נקלט טוב יותר. כשמוציאים את המילים, מתרכזים יותר וזוכרים יותר.

את כל זה אפשר לעשות גם היום: בבית כנסת, בשיעור בקהילה, עם בן או בת זוג, ואפילו בטלפון עם חבר. חברותא לא דורשת שניכם תהיו מומחים — רק שניכם תרצו להבין.

מקורות

• משנה אבות·א, ו
• תלמוד בבלי ברכות·דף סג עמוד ב
• תלמוד בבלי תענית·דף ז עמוד א
• משנה אבות·פרק ו
• תלמוד בבלי עירובין·דף נד עמוד א

להמשך לימוד

• שיעורתלמוד תורה כדרך חיים
• שיעורדף גמרא ראשון
• מאמרבית הכנסת — מקדש מעט

המילה "קבלה" פירושה "מה שקיבלנו" — מסורת שעברה מרב לתלמיד. היא עוסקת ב"פנימיות התורה": לא רק מה עושים, אלא מה קורה בעולמות הרוחניים כשמקיימים מצווה, איך ה' האין־סופי בורא עולם מוגבל, ומה מבנה הנשמה.

כבר במשנה, במסכת חגיגה, מוזכרים נושאים עמוקים שנקראים "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה", ונקבע שאין מלמדים אותם ברבים אלא ליחידים מוכשרים.

הספר המרכזי של הקבלה הוא ספר הזוהר, פירוש על התורה שנכתב ברובו בארמית, ומיוחס לרבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו. הוא התפרסם בספרד במאה ה־13. במאה ה־16, בצפת, פעל רבי יצחק לוריא — "האר"י הקדוש" — שפיתח את הקבלה מאוד. הרבה ממנהגי התפילה של קהילות ספרד ועדות המזרח, כמו נוסח התפילה וקבלת שבת, הושפעו מתורתו.

האם כל אחד יכול ללמוד קבלה? הרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה שאין ראוי "לטייל בפרדס" — בסודות התורה — אלא מי שכבר "נתמלא כרסו לחם ובשר", כלומר מי שלמד היטב את ההלכה ואת יסודות התורה. גדולי ישראל הזהירו לאורך הדורות מלימוד קבלה בלי הכנה, ומ"מקובלים" שמציעים קיצורי דרך, קמעות או ניחושים בתשלום.

הדרך הבטוחה: להתחיל בבסיס — חומש, הלכה, מוסר — ולשאול רב לפני שנכנסים לתחום הזה.

מקורות

• משנה חגיגה·ב, א
• רמב"ם הלכות יסודי התורה·פרק ד הלכה יג

להמשך לימוד

• ציר הזמןספר הזוהר מתגלה
• ציר הזמןהאר״י הקדוש בצפת
• מאמרספרד: תור הזהב והגירוש